Super-Game הקהילה שלך
האם אתה רוצה להגיב להודעה זו? אנא הירשם לפורום בכמה לחיצות או התחבר כדי להמשיך.
Super-Game הקהילה שלך

קהילת Super-Game
 
אינדקסאינדקס  Latest imagesLatest images  חיפושחיפוש  הרשםהרשם  התחברהתחבר  

 

 מידע על ספורט

Go down 
מחברהודעה
[Spr]EliranTK
בעלים
בעלים



מספר הודעות : 166
Join date : 15.08.08
מיקום : יוקנעם עילית

מידע על ספורט Empty
הודעהנושא: מידע על ספורט   מידע על ספורט Icon_minitime25/8/2008, 14:42

ספורט
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לרשימת ענפים, ערכים ושחקנים, ראו פורטל ספורט ומשחקים

ספורט הוא פעילות שמטרתה השתתפות בתחרות, בבידור עצמי או בהנאה ודרכים אחרות. בדרך כלל הספורט יכלול פעילות גופנית מאומצת, אך יש ענפי ספורט דוגמת שחמט שאין בהם פעילות גופנית רבה.

עד עצם היום הזה מתנהל ויכוח בין מומחי ספורט, חוקריו והמעורבים בו בצורה זו או אחרת, באשר להכללתם של פעילויות מסוימות כספורט. בהקשר זה עולה השאלה לגבי הכללתם של ענפי ספורט עממיים, מיתולוגיים, אתניים ואחרים.


ילדים משחקים כדורגלתוכן עניינים [הסתרה]
1 היסטוריה
2 הרוח הספורטיבית
3 המקצוענות והתקנות בספורט
4 ספורט ופוליטיקה
5 אמנות וספורט
6 ראו גם
7 קישורים חיצוניים
8 לקריאה נוספת



[עריכה] היסטוריה
ערך מורחב – היסטוריה של הספורט

מקורו של הספורט בפעילות שנועדה להבטיח את השרדות המין האנושי כגון ציד, דיג ומשחקי ילדים שנועדו להגביר את קישורי המוטוריקה שלהם, השתתפות פעילה בחיי הקהילה ועוד. משחקי גורים קיימים גם אצל בעלי חיים. פעולות אלו הפכו לספורט כשנותק הקשר בינן לבין הצורך לעסוק בהן לצורך ההשרדות.

קיימים פרטי אומנות ומבנים הרומזים לכך שהסינים עסקו בספורט כבר בסביבות שנת 4000 לפנה"ס. נראה כי התעמלות הייתה ענף ספורט פופולרי במיוחד בעברה של סין. אנדרטות למלכי מצרים רומזים כי כבר לפני אלפי שנים התעסקו המצרים בספורט, ביניהם ענפי השחיה ודייג. בין ענפי הספורט האחרים ניתן היה למצוא את ענף הטלת הכידון, קפיצה לגובה והאבקות. לענפי הספורט העתיקים מפרס, כגון אמנות הלחימה האיראנית זורקהנה, היו קשרים קרובים לאמנות הלחימה. בין שאר ענפי הספורט שמקורם בפרס, ניתן למנות את הפולו ואת דו הקרב של שני אבירים על סוסים הנקרא ג'וסטינג.

מגוון רחב של ענפי ספורט התבססו בתקופת יוון העתיקה. הנפוצים שבהן היו האבקות, ריצה, אגרוף, קפיצה למרחק, הטלת כידון, זריקת דיסקוס ומרוצי מרכבות. מגוון זה מצביע כי התרבות הצבאית של יוון, כמו גם בשאר התרבויות, השפיעה על התפתחות הספורט ולהיפך. המשחקים האולימפיים העתיקים נערכו כל 4 שנים ביוון העתיקה, בכפר קטן בפלופוניסוס הנקרא אולימפיה.

בניגוד לגישה היוונית שראתה בספורט חלק מחינוכו של האדם ומצאה בו הקניית ערכים חינוכיים ומוסריים הגישה הרומית לגבי הספורט הייתה פרקטית ופרגמטית בהרבה. הרומאים ראו בספורט כמכשיר להכשרת חיילים טובים יותר. עדות לכך ניתן למצוא בשמו של הספורט - מחוץ (dis) לשער (porta) העיר, הרומאים לא ראו בפעילות הספורטיבית חלק מתרבות הפנאי של הקהילה ודחפו אותה אל מחוץ לגבולות העיר. זאת ועוד, בעוד שהספורט ביוון הקדומה הוגדר כ"אגון", היינו תחרות, הדגישו הלטינים את הביטוי "לודי", שמשמעו משחקי שעשועים. שוני לשוני זה משקף את הגישה השונה לפעילות הגופנית בשתי התרבויות הנידונות. כלומר היוונים הדגישו בספורט את המיתחרים והלטינים - את קהל הצופים.

הפעילות הספורטיבית הפכה להיות במידה הולכת וגוברת למאורגנת ומסודרת מתקופת האולימפיאדה העתיקה ועד המאה הנוכחית. פעילויות שהיו הכרחיות להשגת אוכל ולהישרדות, הפכו להיות פעילויות סדירות המתקיימות לבידור או תחרות, כגון ציד, דיג וגננות. המהפכה התעשייתית והייצור ההמוני יצרו עלייה בשעות הפנאי ואפשרו עלייה בספורטי צפייה, הפחתה במובחרות בענפי הספורט השונים ונגישות גדולה יותר. מגמות אלו נמשכו ואף גברו בעקבות ביאת תקשורת ההמונים ותקשרות גלובלית. המקצוענות הפכה להיות שכיחה ובכך הוסיפה לעלייה בפופולריות של הספורט. כמו כן, המקצוענות אפשרה לקחת הפסקה מחיי השיגרה או מיום עבודה קדחתני במיוחד או להקל על מתחים בלתי רצויים.


[עריכה] הרוח הספורטיבית
ספורטיביות מוגדרת כ-"התנהגות ויחס הוגן של המשתתף, לרבות משחק הוגן, אדיבות כלפי חברי הקבוצה והיריבים, עידוד השאיפה למצוינות, והפסד בכבוד".

מעניין לראות כי המוטיבציה לספורט הוא גורם חמקמק לעתים קרובות. לדוגמה, למשייטים מתחילים נאמר לעתים כי מירוצי סירות קטנות הם אמצעי טוב לשיפור היכולת והכשרון של הלומד. לעומת זאת, נראה כי לעתים קרובות משפרים את הכשרונות על מנת להגדיל את הביצועים וההישגים במירוצים, ולא להיפך. הספורטיביות מבטאת את הרצון לגרום לספורט להיות מהנה כמו שהוא. הדעה המוכרת של העיתונאי גרנטלנד רייס, "לא חשוב אם נצחת או לאו, אלא איך שיחקת את המשחק", היא דוגמה טובה ליחס הספורטיבי. דוגמה נוספת לדעה דומה, היא של מייסד האולימפיאדה המודרנית פייר דה קוברטן: "הדבר החשוב ביותר הוא ... לא ניצחון, אלא ההשתתפות".

אולם, לעתים קרובות הלחץ מהתחרות או האובססיה להישג עצמי או אף ההתקדמות הטכנולוגית יכולה לפעול נגד ההנאה והמשחק ההוגן של המשתתפים.

אנשים האחראיים לפעילויות שעות הפנאי מחפשים לעתים הכרה וכבוד על ידי הצטרפות למועדונים ואייחודים כגון הוועד האולימפי הבינלאומי (IOC), או על ידי יצירת גוף מסדיר משלהם. בדרך זו, הספורט הופך לרשמי כגון אופני BMX, סקי, התאבקות וכו'. רבים מפעילויות אלו הפכו לפופולרים אך לסירוגין.

הספורטיביות, בכל משחק נתון, הוא כיצד כל שחקן מתנהג לפני, בזמן ואחרי תחרות או אירוע. חשוב לשמור על רוח ספורטיבית גם כאשר מפסידים. לדוגמה, במשחק הכדורגל הדבר נחשב לרוח ספורטיבית להוציא את הכדור ולהפסיק את המשחק אם שחקן יריב נפצע במהלכו. ובצורה הדדית, מצפים מהקבוצה היריבה להחזיר את הכדור כאשר המשחק ממשיך.

שימוש בסמים בספורט הינו בניגוד לרוח הספורטיבית, ולכן הוועד האולימפי הבינלאומי וארגוני ספורט בינלאומיים רבים נלחמים בתופעה זו, ונוהגים לבצע בדיקות לגילוי סמים אצל ספורטאים המתחרים בתחרויות שונות.

אלימות בספורט היא למעשה חציית הגבול שבין משחק הוגן לבין אלימות תוקפנית. ספורטאים, מאמנים, אוהדים והורים מתנהגים לעתים בתוקפנית ובאלימות כלפי בני אדם או רכוש אחר במפגנים מוטעים של נאמנות, שליטה, כעס או חגיגה.


[עריכה] המקצוענות והתקנות בספורט
ההיבט הבידורי של הספורט, יחד עם התקשורת ההמונית והעלייה בזמן הפנאי, הוביל להופעת המקצוענות בספורט. מצב זה יצר סתירה בה השכר חשוב יותר מעצם הבידור או בה הספורט התשתנה כך שתהיה יותר ריווחית ופופולרית, ובכך איבד הספורט חלקים מן המסורת שלו היקר בעיני אחדים.

אירוע מצליח בספורט מחייב הסכמה כללית של המשתתפים לגבי החוקים והתקנות ההוגנות. דבר זה הוביל לשליטה של הספורט בידי גופים מתקנים אשר קובעים איזה שיטות של התחרות מקובלים ואיזה נחשבים כאל רמאות.


[עריכה] ספורט ופוליטיקה

פרסקו של אקרובטיות ושור מיוון המינואיתהקשר בין ספורט ופוליטיקה היה קיים עוד מימי קדם. ניתן לתלות קשר זה בהסבר שאדם בעל כושר וחוזק הוא בעל כושר השרדות גבוה יותר ועם הזמן יהיה מנהיגה של קבוצה. עוד במסופוטמיה ובמצרים העתיקה נערכו הפעילויות הספורטיביות בחסותם של האצילים והמלכים שהיו בעלי אמצעים וזמן לפתח תרבות פנאי שכזאת. במקרים רבים הנציחו עצמם האליטות החברתיות בתבליטים, ציורים וריקועים המראים את האצילים בפעילויות ספורטיביות נועזות וקשות. רבות מהנצחות אלו היו מפוברקות ונועדו רק להלל ולשבח את האצילים ולהאדיר בכך את מעמדם. עובדה זאת מראה את המעמד החברתי שנקשר לספורט.

גם ביוון העתיקה, שאירועי הספורט שבה נדמים כלקוחים מעולם תמים ומיופיף, הפכו המתחרים האתלטים לאמצעים פוליטיים, למגויסי הפוליטיקה במאבקים הבינעירוניים. תופעות דומות מתחוללות בימי הביניים, כמו כל מה שכרוך בספורט האבירי (ה"טורניר" או ה"בוהורט"), ששרת היטב את המאבקים האישיים בין האצילים ואת היריבות הקלאסית של מלחמת האינווסטיטורה-הירושה: למלוכה או לכנסייה.

כאשר מדיניות האפרטהייד היה תקף בדרום אפריקה, ספורטאים רבים אימצו את הגישה המצפונית על פיה לא ישתתפו באירועי ספורט במדינה זו. יש המרגישים כי גישה זו תרמה לחיסול המדיניות הזו כאשר אחרים מרגישים כי הגישה האריכה וחיזקה את ההשפעות של מדיניות זו.

אוליפיאדת 1936 אשר נערכה בברלין הייתה המחשה, כנראה יותר מזוהה כך במבט לאחור, בה האידאולוגיה המתפתחת באותו תקופה השתמשה באירוע על מנת לחזק ולהפיץ את עצמה בדרכי תעמולה.

בתולדות אירלנד, ספורט גלי היה מקושר ללאומניות תרבותית. גם עד אמצע שנות המאה ה-20, היה נאסר על אדם לשחק כדורגל גלי, הרלינג או ענף ספורט אחר המנוהל על ידי התאחדות האתלטיקה הגאלית (GAA), אם אותו אדם שיחק או תמך בכדורגל או משחק אחר ממוצא אנגלי. ההתאחדות המשיכה לאסור לשחק ראגבי באירועים גליים תחת חוק 42 השנוי במחלוקת, זאת למרות שמשחקים גליים שוחקו במגרשי הכדורגל וראגבי, בעיקר מחוץ לאירלנד. עד לאחרונה, תחת חוק 21, ההתאחדות אסרה לחברי האבטחה הבריטית ולחברי משטרת אלסטר המלכותית (RUC), הידועים כיום כמשטרת צפון אירלנד (PSNI), מלשחק משחקים גליים, אולם בעקבות הסכם יום צליבת ישו ב-1998, הוסרה בסופו של דבר האיסור.

לאומניות בכלליות ניכרת לעתים קרובות בספורט, או בדיווחו: משתתפים מתחרים בקבוצות לאומיות או פרשנים ואוהדים יכולים לאמץ השקפה פרטיזנית. ישנם הרואים במגמות אלו ניגוד לעקרון תכונת הספורט על פי הוא מבוצע למען ההנאה של המשתתפים.


[עריכה] אמנות וספורט
לספורט קירבה רבה לאמנות. החלקה על הקרח, לדוגמה, היא ענף ספורט בו המחזה הוא סוג של אמנות בעצמו: הצפייה בפעילות זו קרובה מאוד לחוויה המורגשת בזמן צפייה בבלט. כמו כן, ישנן פעילויות אחרות שקיימים בהן אלמנטים של ספורט ואמנות, כגון אמנות המשחק, התעמלות אמנותית, עיצוב הגוף, פארקור, אימון סוסים וכדומה.

העובדה כי אמנות קרובה מאוד לספורט במצבים מסוימים, כנראה קשורה לטיב הספורט. הגדרת הספורט לעיל מקדמת את הרעיון לפיה הפעילות נעשית לא רק לשם המטרות הרגילות, כגון ריצה שלא במטרה להגיע למקומות מסוימים, אלא ריצה לכשעצמה, ריצה בצורה הטובה ביותר האפשרית.

הגדרה זו דומה להשקפה המצויה של ערך אסתטי, הנחשב בעיני אחדים כמעל ומעבר לערך השימושי היוצא מהחפץ. כך, מכונית יפה ומשביעת רצון במיוחד היא אינה מכונית הנוסעת ממקום אחד לאחר בלבד, אלא גם המרשימה אותנו עם חן, יציבות וכריזמה.

באופן זהה, עשייה ספורטיבית כגון קפיצה, אינה מרשימה את הצופים בה רק בגלל ההצלחה להתחמק ממכשולים או לעבור נחלים, אלא גם בגלל היכולת, המיומנות והסגנון שהקופץ מציג.

אמנות וספורט היו ככל הנראה מקושרים בצורה ברורה יותר בתקופת יוון העתיקה, כאשר ההתעמלות יצרה התפעלות, הערצה והערכה אסתטית למבנה הגוף, וכן גם למיומנויות אותן המשתתפים הציגו. הקירבה של האמנות והספורט באותה תקופה נוצרה מטבעם של משחקי האולימפיאדה אשר, כמו שראינו, היו חגיגה של הספורט והישגים אמנותיים, פיוט, פיסול ואדריכלות.
חזרה למעלה Go down
 
מידע על ספורט
חזרה למעלה 
עמוד 1 מתוך 1
 Similar topics
-

Permissions in this forum:אתה לא יכול להגיב לנושאים בפורום זה
Super-Game הקהילה שלך :: ספורט ובריאות :: ספורט כללי-
קפוץ אל: